‏29/03/2017 לכבוד: ...

מיכאל • 28/3/2017 כניסות

‏29/03/2017

לכבוד:

חברי ועדת ביקורת: צביקה בר ואדי מנדלסון

העתק: חברי אגודה

הנדון: מכתב תודה והערכה

 

שלום רב,

אני רוצה להביע את הערכתי הרבה, ואת תודתי לפועלכם בשנים האחרונות, ובעיקר בחודשים האחרונים.

אני חושב שאתם, ובמיוחד אתה צביקה, גיליתם מקצועיות, יושרה, ובעיקר אומץ לב ציבורי ע"מ לעשות את המלאכה שאותה נבחרתם לעשות ללא מורא ובנחישות.

כולנו עדים למסע ההכפשות, וההשמצות אותו בעיקר אתם עוברים וממנו סובלים אתם ובני משפחותיכם.

"חטאכם" הוא, כי החלטתם לעשות את עבודתכם ולהוציא לאור שאלות ופרשיות שבמשך שנים רבות אף אחד לא העז לגעת בהן, ובחרתם שלא להיות חותמת גומי חייכנית, אלא וועדת ביקורת אמיתית ונוקבת.

אין לי דבר וחצי דבר נגד משפחת מנוחין, להיפך,  אבל את סוגיית "בית מנוחין", למי באמת הוא שייך, ואיך נוהלה הפרשה עד היום, יש פעם אחת ולתמיד לברר ולטהר, לכאן או לכאן. צריך הדבר להיעשות ע"י גורם חיצוני, מקצועי ואובייקטיבי, ובעיקר,  גורם שמייצג את האינטרס של כל חברי האגודה ללא סייג.

"אי סדרים בניהול הבריכה" – אני מעולם לא שמעתי טענה מחברי ועדת ביקורת, ואיני חושד ולו לשבריר של שניה כי מישהו מהמעורבים בניהול הבריכה "גנב כספים". אבל תשלומים שנעשו במזומן בסכומים קטנים וגדולים ובמשך תקופות לא קצרות – מה לעשות – נופלים בהגדרה של אי סדרים, ואפילו עבירה על החוק. ובחסות מי? בחסות חברי וועד שנתנו לכך הכשר.

האבסורד הוא, כי למי שדרש שהעניינים יתנהלו אחרת – במסגרת החוק, וללא סיכון האגודה וחברי האגודה, קראו טרחן וטרדן.

עשיתם את עבודתכם, ולאנשים מסוימים זה מאד הפריע, הטריד, ואת חלקם אולי גם הדאיג.

גם הטענות שנשמעות יותר מדי לטעמי כי "הוועד או אנשים אלו ואחרים תרמו ותורמים בהתנדבות לקהילה" נשמעות שחוקות ומיותרות. הרבה מאד אנשים במושב עושים במשך שנים (בשקט ובצנעה בד"כ, וטוב שכך) לטובת הקהילה והמושב בהתנדבות. זה לא מקנה שום חסינות מביקורת, ואם נעשו או נעשות טעויות וחלקן טעויות גדולות מאד – יש לתקן אותן.

מה יותר קל, מלהכפיש את אנשי ועדת הביקורת? לקרוא להם "הורסי החברה והמושב", "מפזרי שקרים ורעל", ועוד ועוד השתלחויות הכפשות, שקרים ואי דיוקים כי  הווטסאפ סופג הכל, וב"כיכר העיר" מותר להגיד ולצעוק הכל.

הרבה יותר פשוט מלהתמודד באופן ענייני ושקוף עם הפרשיות שעולות , זה לעשות דה לגיטימציה למי שמאיר עם הפנס למקומות שאותם ראוי וצריך להאיר ולאוורר, ולנסות לפגוע בו באופן אישי. בין בהשמצות ועלבונות, ובין בדרכים אחרות כפי שחלקכם חווה כבר על בשרו לאחרונה.

אין לי ספק שאתם ובני משפחותיכם עוברים תקופה ממש לא קלה, ומתמודדים יום יום, עם פסטיבל ההשמצות הזה, ואפילו גם נפגעים, כן נפגעים.

ברגעים שכאלו, אין לכם ברירה, אלא להיצמד לאמת הפנימית כפי שאתם רואים אותה, ולהמשיך ללא מורא ופחד קדימה.

דעו לכם, שישנם גם אנשים וקולות אחרים מלבד אותם המבקרים של הביקורת, ומשמיציכם.

קבוצה לא מבוטלת של אנשים במושב ובאגודה, (הרוב עפ"י ההצבעות באסיפות החברים האחרונות), מעריכה ומוקירה את פועלכם, מוטרדת מאד ממה שאתם נאלצים לעבור, ובעיקר מודה לכם. חלקם באופן גלוי, וחלקם יודעים שאתם צודקים, אומרים זאת בחדרי חדרים, אבל חוששים לצערי לומר זאת בפה מלא פן ייפגעו.

אני באופן אישי מוריד בפניכם את הכובע, מעריך מאד את אומץ ליבכם הציבורי ואת המחירים שאתם בחרתם לשלם בגין העברת הביקורת שלשמה נבחרתם.

אתם מבחינתי שומרי הסף של המנהל התקין, שליחים של כולנו - חברי האגודה.

אל תחששו, ונסו להתייחס לגלים העכורים האלו כאל משב רוח לא ריחני במיוחד, מטריד, ובעיקר חולף.

הרווחתם ביושר ובאומץ את הזכות להישיר מבט לעצמכם במראה, לא להרכין את הראש מבושה, ולהיות ראויים להערכת ילדיכם ובני משפחותיכם, כי זה באמת מה שקובע.

 

 

בכבוד רב מאד,

אמנון ברזין